בעוד קצת יותר מ-13 שעות נזנק לתחרות הכי ארוכה שעשיתי עד היום - חצי איש-ברזל, חצי ישראמן.
מוזר לחשוב שכל האימונים בחמישה או שישה חודשים האחרונים מתכנסים ליום אחד, לכמה שעות. זה מוזר כי יש כ"כ הרבה השקעה, אבל הכל יכול להיעלם ברגע בגלל משהו לא מתוכנן.
כבר חודש שאני שומר מרחק מכאלה שרק משתעלים, כדי לא להידבק (את האמת הרבה יותר, אבל החודש האחרון במיוחד).
שקלתי לצאת החוצה עם צבי-צב או כל שריון אחר - רק ליתר ביטחון, רק כדי להגיע במצב מעולה לתחרות.
אפילו חשבתי לצאת עם כפפות לתנור כמו ג'ורג', כשדגמן כפות ידיים.
לשמחתי, הגעתי די בריא - קצת דלקת בברך עוד לא הרגה אף אחד (ואני מקווה שזה לא ישתנה מחר).
אז מהבית הקפה, כאן בטיילת של אילת, חזרה לבית המלון - לארגן את האוכל על האופניים, להכין איזוטוני ותיק להחלפה, פסטה לארוחת ערב מוקדמת ולמיטה.
השקמה ב-3. הזנקה ב-6.
בהצלחה לכולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
2 תגובות:
תותח!
מחזיקים לך אצבעות, למרות שאתה לא באמת צריך את זה.
כל הכבוד גבר !!!
זו נקודת ציון באישיות שלך... :-)
הוסף רשומת תגובה